הרשמו לניוזלטר

הבלוגריות שלנו

ארכיון

זמן טוב לאמנות

איך יודעים מתי זה זמן טוב? זמן טוב להגשים חלומות, להיות יצירתיים, לעשות דברים שהתגעגענו אליהם, או שרצינו ושמנו בצד, כי תמיד יש משהו יותר חשוב, מישהו יותר חשוב, או שבכלל לא ידענו שרצינו. מתי?

איך הגעתי לאמנות נוזלית?

מי שהזדמן לקפה לולה בחודש האחרון בטח לא יכל שלא לשים לב לצבעוניות העזה שתקפה את המקום! על כל קירות בית הקפה היו תלויים ציורים שלי, ציורים אבסטרקטיים, קסומים, שציירתי בחודשים האחרונים. לפני כן, אמנם תמיד יצרתי, אבל אף פעם לא ציורים, ועוד על קנבסים, גדולים, קטנים…. אז איך הגעתי לזה עכשיו?

אמנות נוזלית, סט שניים, קרן גוריון, ציור אבסטרקט
אמנות נוזלית, קרן גוריון

 

לציורים שלי הגעתי ממש במקרה. כן, אני יודעת, זה נשמע נדוש. אבל זה מה שקרה. לפני כמעט שנה, בתי הקטנה חגגה 3 והייתי צריכה להביא מתנות לכל ילדי הגן. במקום לקנות משהו שישבר תוך שלוש דקות וייהפך לפסולת (כי בין היתר הסביבה קצת חשובה לי), החלטתי שאני מכינה מתנה קטנה לכל ילד. ופתאום היצירתיות שהיתה כלואה אצלי מאז שאבי ז"ל התעוור בסוף 2008, פרצה החוצה. כבר כמעט שנה שאני לא רגועה, בקושי ישנה, יוצרת ויוצרת, שועטת, מתפרצת, כמעט ללא שליטה. זה התחיל מציור על חלוקי נחל, עבר ליצירת תמונות מחלוקי נחל ועכשיו אני בהתאהבות רצינית ביותר בציור אבסרקטי, נוזלי, זורם. קסום. ציור שלא ניתן לשחזר, יחיד ומיוחד, חד פעמי.

במקרה, נתקלתי בסרטון ביוטיוב על אמנות נוזלית ו…. בום! זו היתה אהבה ממבט ראשון. הייתי חייבת ללמוד את זה. חייבת לצייר ככה, לשפוך צבעים, לערבב, לנסות. אז הפסקתי לישון והתחלתי לנסות. דווקא הלא נודע שבאמנות הנוזלית, חוסר השליטה המוחלטת מרגש אותי. לתת לצבע, למים, לכוח המשיכה ולתהליכים כימיים לעשות חלק מהעבודה מבלי שיש לי שליטה מוחלטת על התוצר הסופי – הידיעה הזאת שחררה אותי מההרגשה שאני חייבת לשלוט בהכל.

תמונה מחלוקי נחל, ציפורים
תמונה מחלוקי נחל, ציפורים, קרן גוריון

 

אמנות תמיד היתה בחיי, כל פעם בצורה אחרת. בשנות העשרים שלי, רציתי להמשיך את שושלת הפסיפסים במשפחה, (אבי וסבי היו אמני פסיפס) ולמדתי את עצמי את אמנות הפסיפסים. זה היה כשגרתי באנגליה. תוך מספר חודשים נהייתי סגנית יו"ר ארגון הפסיפס המודרני של בריטניה (BAMM). וזה היה מדיום שאיתו יצרתי במשך שנים. אהבתי את המגע של הקרמיקה, של הזכוכיות הצבעוניות, את הביטחון בחומר. אח"כ עברתי לחלוקי נחל, שגם נתנו לי משהו טבעי, ארצי ובטוח ליצור איתו. ועכשיו הציורים שלי. וואו. איך זה ממלא לי את הלב, ממלא לי את הלב ופורץ ממנו החוצה.

פסיפס אבן פרחים, קרן גוריון
פסיפס אבן פרחים, קרן גוריון

מי אני בכלל?

אז נעים מאוד, אני קרן גוריון, בת 46, בכלל אני אשת איכות סביבה. למדתי שני תארים בנושאי הסביבה באנגליה – מדעי הסביבה והסביבה הימית (מתה על הים. כשהחלטתי לעשות תואר שני על הים, התכנון היה שזה יאלץ אותי לגור ליד הים. בסוף יצא שאני גרה במדבר ומתעסקת בזבל!) :-). עובדת במשרד להגנת הסביבה ואחראית על כל נושא המחזור במחוז דרום. אני אמא יחידנית לשתי בנות קטנות, תמר ואלה, מתוקות ומאתגרות, אמא לחתול אלפי ולכלב בוני. גדלתי בקיבוץ אילות כילדת חוץ (ומאז אני מאוהבת בים ובמדבר), התחתנתי עם מתנדב אנגלי מהקיבוץ וגרתי באנגליה 12 שנים (וכן, גם התגרשתי מהמתנדב אחרי מספר שנים…) קיצר, לא משעמם פה 🙂

והזכרתי את אבא שלי. אבא שלי, חנן גוריון ז"ל, גם לימד את עצמו פסיפס בצעירותו, בעקבות אביו. הוא היה אמן מוכשר מאוד עד שהחיים והפרנסה (ואמא שלי ז"ל ששנאה את כל האבנים הקטנות שהסתובבו לה בבית בין הרגליים וצברו אבק) הכריעו את האמנות. עד ש…. פתאום, בין לילה, בן אדם מאבד את מאור עיניו. בום. חושך. בן אדם, בן 59, קבלן לאיטום גגות כל חייו לא רואה יותר. לא יכול לעבוד. כלום. נאדה. אז הפעלתי את כל היצירתיות שלי, ולא ויתרתי, עד שבדרכים עקלקלות הצלחתי להחזיר אותו לאמנות שהוא כל כך אהב (ולא האמין שיוכל לחזור ליצור אי פעם) – הפסיפס. והוא פרח כאמן עיוור. השתתף במספר תערוכות וגם הצליח למכור פה ושם. אז אני לא בטוחה שאם הייתם שואלים אותו הוא היה שמח שהוא התעוור, אבל אין ספק שהחזרה לאמנות הביאה לו המון סיפוק ואושר שהוא לא חווה לפני כן.

אז מה זה זמן טוב? אני אומרת שאין דבר כזה זמן טוב. יש זמן נכון (או שלא?), יש אולי זמן שזה פשוט צריך לצאת, שזה הזמן שזה חייב לצאת, נכון, לא נכון, מתאים, לא מתאים….חייב לצאת! כמו עכשיו.

טוב… יאללה, אז מסתבר שעכשיו זה הזמן שלי לאמנות – חייבת ללכת לשפוך קצת צבע – דיברתי המון! ומתי הזמן שלכם?

אמנות נוזלית, אבסטרקט, סגול, קרן גוריון
אמנות נוזלית, קרן גוריון

 

אהבתן? אשמח אם תשתפו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on google
Share on linkedin
Share on email
Share on whatsapp
Share on print

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכן:

4 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    קרן ריגשת בדברייך

  2. סיגלית שושן הגב

    קרן- ריגשת הלהבת וסיקרנת.
    ראיתי את העבודות שלך והן מהממות !!!

    מחכה לתערוכה הבאה…בהצלחה !

  3. אירית דאי הגב

    כמה עושר ואוו ,מקסים קרן, תמשיכי ליצור וליהנות מיצירותיך , אהבתי ממש.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן