הרשמו לניוזלטר

הבלוגריות שלנו

ארכיון

על הקשבה ללב וביישנות

מסיבת סיום

לאלה (4) היתה בשבוע שעבר מסיבת סיום גן טרום טרום חובה. היא חיכתה למסיבה הזאת כבר שבועיים. יודעת את כל המילים של כל השירים ואת כל הצעדים של הריקודים. אבל שלשום היא החליטה שהיא מתרגשת מדי ומתביישת ושהיא לא רוצה ללכת למסיבה. לאחר דין ודברים בסוף שכנעתי אותה שנלך ושהיא לא חייבת לעשות כלום. רק מה שהיא רוצה. ושהיא יכולה לשבת עלי כל המסיבה. ואכן, זה באמת מה שהיה. היא פשוט התאבנה. היתה כל כך נרגשת. היחידה שלא השתתפה בכלל…

קרן גוריון הקשבה ללב ביישנות
ילדה עם זר מאושרת ומתרגשת לפני המסיבה, בבית

וחיבקתי אותה ונישקתי אותה לאורך כל המסיבה. לרגע לא רציתי שהיא תחשוב שאני מאוכזבת ממנה או משהו בסגנון.

ואמרתי לסייעות שיעזבו אותה, כי כל הזמן ניסו לשכנע אותה להצטרף. באמצע המסיבה היא ביקשה ללכת הביתה. הספיק לה המתח… אבל נשארנו. כי ראיתי שהיא ממש כמהה להיות שם. שהיא יודעת מה הולך להיות ומסתכלת בערגה על הבנים עם הגיטרה ועל הבנות מתארגנות לריקוד עם המטפחת…

קרן גוריון ביישנות הקשבה ללב
ילדה לחוצה במסיבה, עם החיוך הכי גדול שהיא הצליחה לייצר לכבוד המצלמה

ובסוף בסוף, אחרי הכיבוד ואחרי שהיא קיבלה את התמונה שלה ואת המתנה  והלכנו הביתה היא אמרה שהיה לה ממש כייף במסיבה… מתוקה שלי.

הכי נכון להקשיב ללב

אח"כ, במיטה, היא בכתה שהילדים הקניטו אותה שהיא ביישנית ותינוקת. אמרתי לה שאין שום דבר רע בלהיות ביישנית. שזה בסדר גמור… ושאלתי אותה אם היא תינוקת. אמרה שלא. אז אמרתי לה שתמיד תמיד תקשיב ללב שלה. הוא יודע הכי נכון, וזה לא משנה מה ילד או מישהו אחר אומר לה.

אז הייתי האמא שנושמת עמוק ואומרת את "המילים הנכונות". חזקה, כעוגן יציב ובטוח בכדי שהילדה שלי תרגיש אהובה כמו שהיא. בסדר כמו שהיא. מושלמת כמו שהיא באמת.
ובפנים המון דמעות שעוד פרצו אח"כ. עצוב לי לדעת כמה שהיא התרגשה ורצתה לקראת המסיבה. היה כל כך קשה לראות אותה שם נקרעת… בין הרצון להשתתף לבין מה שעוצר אותה. לדעת שהיא יודעת את כל התנועות ואת כל המילים. לדעת שהיא מדהימה באמת. ורק לא מאפשרת לאף אחד לראות את זה. לא מאפשרת לעצמה לבטא את זה. כי יש שם משהו שקשה לה. כל כך רגישה שהלב שלי כאב מלראות אותה במצב הזה.
אני פוחדת עליה. איך היא תתמודד בעתיד עם כל העולם הזה?…

לטבוע בתוך ציור

בלילה בכיתי את כל הגוש הנוראי הזה שהיה לי בגרון. מה שתמיד עוזר לי במצבים כאלו זה לטבוע באיזה ציור נוזלי. להיות עסוקה בלערבב את הצבעים, לתכנן את הציור, לראות את הצבע זורם לו על הקנבס ולהיפתח לעוד קסם שנולד.

בחרתי ליצור ציור שמח, עם שלל צבעי הקשת. לעודד את הלב עם צבעים שמחים. כמו חד קרן.
וזה עזר.
בבוקר אלה התעוררה והסתכלה על הציור. היא חייכה ואמרה שהציור מזכיר לה מסיבה. הוא שמח ועליז. ואני שמחתי לי בלב. שלמרות הקושי, המתח והביישנות, היא יצאה מהמסיבה עם הרגשה טובה ושמחה. הלב שלה היה שמח. כמו הציור…

 

קרן גוריון ציור נוזלי Keren Gurion Art
ציור בצבעי הקשת, חד קרן בלב

 

אהבתן? אשמח אם תשתפו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on google
Share on linkedin
Share on email
Share on whatsapp
Share on print

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכן:

5 תגובות

  1. דבורה הגב

    משהו מיוחד את קרן! כמה כוחות והקשבה באישה אחת!
    כל כך חשוב מינקותא ללמד את ילדינו לאהוב את עצמם בדיוק כמו שהם גם אם נדמה שזה לא תואם לציפיות החברה.

  2. הדס הגב

    קרן, ללא ספק פעלת נכון! את אמא מדהימה ובבוא היום היא תצליח לגייס את הביטחון ועוד תכבוש את העולם! את תראי!

  3. הילה לוי, תלתלים בלוג אופנה הגב

    כל כך התחברתי. אני גם לא אוהבת שמנסים בכוח לגרום להשתתף.

  4. מיכל הגב

    מרגש ממש וההתמודדות שלך מדהימה! אלה מהממת והיצירה – וואו!!!

  5. סיגלית שושן הגב

    כל כך מרגש ונוגע ללב!! לא פשוט לילדים שלנו שעוד לא יודעים איך להתמודד עם המחסומים האלו ועוד יותר לא פשוט לאמא שלהם- מעריצה את היכולת שלך לתת לאלה את המקום שלה בלי לחץ . מכירה את התחושה הזו לעטוף ולהגן שלא תפגע. אשריי אלה שזכתה לאמא מכילה ומבינה כמוך.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן