אירית דאי

פרידה היא עצובה, כואבת, מרוקנת ומשאירה אותך לבד ורק הזיכרונות עולים ומעוררים געגוע .. געגוע לקולות, למגע, למראות ולמי שהיה ואיננו. נפרדתי מאחותי האהובה מיכל

קמה לבוקר שמשי, עייפה במיוחד אחרי לילה ללא שינה, דבר שבשיגרע.. רמת הכאב 10 בסולם הכאב. רוצה לצרוח אך הקול חלש, עייף. מתאמצת לנשום לתוך

חברות,מי צריך יותר מזה ? אנחנו שש חברות טובות מאוד עוד מימי בית הספר היסודי[חלקנו]. כולנו כבר עברנו את גיל ה50,חלקנו נשואות,סבתות וגם כאלה שבחרו

הקשבה.. אני כאן, שומעת קולות חלקם עמומים, לחישות, מתאמצת להבין מה אני שומעת. מה אני עושה כאן ? אני כאן ואיתי עוד נשים כמוני מקשיבות,