דניאל אדרי

אנחנו נמצאים בתקופה ובמצב שחוסר הוודאות עוטף אותנו מכל כיוון.
ביום ראשון בבוקר החלטתי פשוט לעצור. עצרתי וחיפשתי חוף מבטחים. חיפשתי בתוך תוכי את המקומות שבהם הוודאות בטוחה. ובזה הייתי חייבת לשתף אתכם.

חצי שנה שלא כתבתי לכם בבלוג שלי. הגשמתי חלום נוסף בפן העסקי. מצד שני, בפן האישי, המשפחתי, עברתי טלטלה לא פשוטה. כנסו ותקראו מה התובנות שלי מהמאורעות המנוגדים שחוויתי בפרק הזמן הזה.

מי שמכיר אותי יודע שהביקורת מגיעה יחד איתי… כתבתי את הפוסט הזה בכדי להעביר מסר חיובי על הביקורת. הרי ביקורת היא לא מילה גסה, היא רק דוחפת אותי קדימה. אז כנסו לקרוא על הביקורת מנקודת מבט קצת אחרת.

שבועיים שאני יושבת על הבלוג הזה, שעה פה, שעה שם. שוקלת אם בכלל לעלות אותו…החלטתי אני חייבת לצעוק את זה! רוצה יעריכו יותר את העבודות שלי? ואת מי שאני כאמנית? אני אמנית, לאומנות נותנים כבוד ומשלמים עליה!

השנה הזאת הייתה השנה הקשה בחיי! 
השנה הכי מאתגרת שהייתה לי!
שנה שלא ידעתי אם אני יגיע לסופה, ואם כן, איך?

הייתי ילדה בת 25 שהפכה לאמא!
דיכאון אחרי לידה זה נורמלי, מותר לך להיות עייפה, מותר לך לבכות ולא להתמודד. את לא אמא רעה, את לא שונה, את בסדר גמור!
אחרי הרבה 4.5 שנים החלטתי לשתף אתכן, נשים יקרות, בלידה הראשונה שלי ובתהליך שעברתי…

מזמינה אתכם להיות חלק מתהליך היצירה שלי. תהליך שיעניק לכם הצצה למקומות קרובים יותר, מעניינים יותר בעולם הבריאה, היצירה, והעשייה שלי- האומנות שלי.