אני יודעת שזה עשוי להישמע מעט מוגזם. קונספירטיבי, אפילו. אבל מי מאיתנו לא חבר בקבוצת פייסבוק אחת (לפחות) שהיא הרבה יותר מקבוצת פייסבוק? הקבוצות האלה נותנות לנו תחושת שייכות למשהו ייחודי, קשר עם אנשים שכנראה לא היינו קשורים אליהם בסיטואציה אחרת ועולם תוכן עשיר וזמין.
לי יש כמה קבוצות כאלה. שתיים שקרובות לליבי במיוחד, ואני קוראת ועוקבת אחריהן בשקיקה.
לקבוצה תמיד תהיה אג'נדה מסוימת. משהו שימשוך אליה קהל ויגרום לה להישאר.
הקבוצה מתגבשת והופכת להיות קבוצה עם סמלים משלה, תרבות מסוימת, האג'נדה מתפתחת וההומור האישי קולח גם הוא.
מיותר לציין שהקבוצה זולגת באופן טבעי גם מחוץ לקירות הפייסבוק. נערכים מפגשים ייחודים, סמלים מודבקים על מכוניות או מופיעים בשיטות יצירתיות אחרות, וקודים התנהגותיים מסוימים נקבעים כסימני היכר ייחודים.
לכל קבוצה יש מנהיג או רשת של מובילים. בעצם, ככל שאתה יותר פעיל, אם אתה עונה לאמונות הכתובות או הבלתי כתובות של הקבוצה, ההשפעה שלך הולכת וגדלה.
כאן בעצם, הקבוצה הפייסבוקאית מתחילה להיות מסוכנת.
עם התגבשות הקבוצה, התכנים בה נהיים ברורים יותר, מקובעים יותר, פחות גמישים ועם פחות ופחות מקום לריבוי דעות. סביר שבקבוצה בעלת כמה מאות או אלפי אנשים תהיה יותר מדעה אחת בנושאים שונים, אבל לקבוצה יש יכולת השפעה מרחיקת לכת, שהקרבה שלה להרסנות, דורסנות וכפייתיות היא בלתי נמנעת.
לאט לאט, בלי שנרגיש, הדעות נכפות עלינו, חברי הקבוצה. דעות שלא בהכרח היינו מקבלים ללא הטלת הפור הקבוצתי.
אבל אנחנו כבר חלק. ואנחנו כלכך רוצים להיות חלק וכל כך רוצים להיות שייכים והקבוצה כבר הפכה להיות חלק אינטגרלי בחיים שלנו, שקשה לראות את מידת ההשפעה שלה עלינו, ואנחנו נסחפים.
בין קבוצת פייסבוק, כמו הרמז בכותרת, לבין כת, המדרון הוא חלקלק עד בלתי קיים.
ובכת – כמו בכת – אם יהיה צורך ינקטו גם בהליכים אלימים כלפיך. מחיקת פוסטים או תגובות, אקט כביכול לגיטימי בקבוצה סגורה, הוא אלים וכוחני, בשם 'רוח הקבוצה'. אחריהם, בלתי נמנע גם להעיף מהקבוצה – הכת אנשים שלא עונים על כל הנורמות החברתיות שהיא מכתיבה.
אוי לו לאותו אדם אומלל, שחלק גדול מחייו סבבו סביב הקבוצה, והוחלט לו מבלי למנהל משא ומתן – שיעוף מהקבוצה. התלות והמקום שהקבוצה מילאה בחייו הייתה כל כך משמעותית, שהריקנות עלולה להשתלט ולהציף תחושות שליליות הרות אסון, בלי שלאף אחד יהיה אכפת מכך, שנשאר בחוץ.
