יום העצמאות חלף לו והשאיר אחריו הרבה דיבורים ברוח העצמאות לצד לכלוכים של ספריי חוטים חוקי וזול מידי. בעקבותיו, או יותר נכון – בעקבות שנגמר, רציתי לחגוג לעצמי דווקא את האח הקנטרן של יום העצמאות, האח שעליו פחות מדברים אבל הוא נתקע בכל אירוע משפחתי וכולם מתביישים בו – יום התלותיות.
אז תלות יקרה, היום אני מצדיעה לך. מרימה לכבודך כוסית של תירוש (שמתאים למניקות שכמותי) ומהללת את שמך!
היום לא אתבייש בך, גברת תלות היקרה
אבחר דווקא אותך – במהותך הישירה
את, שבזכותך, הביטחון שלי מוגבל
ללא את, הייתי סופרוומן, במקומה של גל
תלות, אותי לימדת שיעורים לא מעט
על היותי, בלי עזרה, מוגבלת כמעט
על איך להסתייע, להיות נזקקת לסביבה
כל עזרה לאמץ ולקבל באהבה
איך עזרה ועזר הם משהו מיוחד
חבקוני, רפדוני, הושיטו לי יד
אני כבר אמצא איך מכם לקבל
ואם צריך – אז גם במחיר אתגמל
לכל הנותנים מעצמם והולכים אחרי
כל אחד בהתאם ליכולתו וצרכיי
תלותית אנוכי, זאת היום אני מודה
ועל כך אפזר את מילות התודה
על שלא נשארתי לבד כשבעלי לא בסביבה
על החיבוק כשהייתי סתם צמאה לאהבה
תודה על הכסף כשהמינוס שרר שם
תודה שציננתם כשבערתי מזעם
אנשים יקרים, שלא ברחתם מחיי
גם כשנזקקתי עוד ולא אמרתי די
תודה, פשוט תודה, ועוד מילונת אחרונה:
אתם המבערים שלי, גם אם האש קטנה
מבחוץ עלי אומרים – לוק של לביאה
עכשיו כולם יודעים, מה היא פנימה מחביאה
ת'תלות מטפחת ועושה לה מקום
שיהיה לה מצע להמשיך ולנשום
אז יוצאת מהארון עם זוהי הברכה
תלות, הפכת אותי, אישה יותר שמחה
את לי שביל וצל ונווה של מדבר
כן, אני תלותית, וזה מרגיש נהדר!
ממני קחו דוגמא וחידלו להתבייש
להיתלות על אחרים ועזרה לבקש
העולם על כתפיכם, זאת לא צריך לשאול
הסיפוק הוא לא נצחי והמחיר גדול
בקשו עזרה עכשיו, זה חסד וברכה
את הנטל תחלקו באושר ושמחה
ואל תרגישו שנכשלתם, כי אין פה כישלון
המשאית של המדליות – תקועה באיילון.
