אז מחר זה קורה
מחר ב- 7:25 בבוקר אני ממריאה לפראג היפה, רק שהפעם זה הולך לקרות עם אמא שלי. טאם טאם טאם.
מי שמכיר אותי יודע שהיחסים בינינו נמצאים בהליכי עבודה. לא ארחיב כאן אבל יש לא מעט משקעים בינינו, שאמא שלי מנסה לכפר עליהם ובינתיים מצליחה לא רע. כחלק מתהליך שגם ובעיקר שאני עוברת עם עצמי, ועם עזרה מיפית טויטו הקואצירית ודחיפה חיובית מבעלי המהמם, מחר אני עושה את זה.
אני בטוחה שעבור הרבה אנשים טיסה עם אמא זה לא ביג דיל, אבל עבורי זה שלב מאוד חשוב ביחסינו. אני עם המון חששות, תהיות ומחשבות על מה יהיה ואיך. מקסימום, נלך למסעדה, נזמין יין ואולי משהו שם יפתח.
הפוסט הזה לא קל לי ולא זורם לי על המקלדת. מלא תוים פה נכתבו ונמחקו ונכתבו שוב ושוב, אבל אני בטוחה שהנושא יכול לגעת בהרבה אנשים, גם אם יש להם איזה עניין עם אמא, הרי לכולנו יש כאלה, לא?
אני עושה את הצעד הזה כי אני מבינה שעוד לא מאוחר מידי, אף אחת מאיתנו לא נהיית צעירה יותר והזמן שלנו מוגבל, אז ננסה לתקן את העוולות של העבר, גם אם במחווה קטנטנה, אבל בהחלט חשובה.
מה שבטוח זה שמשהו הולך להשתנות, בי, בה, בנו.
עדכונים בפוסט הבא ועד אז, הנה אנחנו לפני מלא שנים.
2 תגובות
מרגש… ואני מאחלת לך שיהיו רגעים של חיים: רגעים של כייף, שמחה וקרבה לצד קצת עצבים מתובלים בלא מעט חוויות משותפות… כי בסוף אין על החיים שכאלה
[…] בפוסט הקודם שלי הזכרתי מקומות בהן אני אוהבת לטייל ובניהם גם את מכתש בר גיורא. […]