הרשמו לניוזלטר

הבלוגריות שלנו

ארכיון

משהו בי נחסם !

מי שקורא את הבלוג שלי [ ומי שלא זה הזמן… ] מבין שאין לי עסק שאני צריכה לשווק ולפרסם ולכן הכתיבה שלי שונה ויותר אישית.

עברו כבר כמה שבועות מאז הפוסט האחרון ויש לי מחסום כתיבה. המוח מפעיל את סך חלקיו ואינו מצליח לשלוף ולהוציא אל הפועל את הרעיונות.

ואני שואלת מדוע?

באחד הפוסטים כתבתי על " השפע שבמעט " -האם עודף אינפורמציה , כתבות , סדנאות, פוסטים , גורמים לי לעצירה ?למחסום?

האם נגמרו לי המילים?

האם הכאב הכרוני ממנו אני סובלת משתלט ומכתיב את הקצב?

אין לי תשובה חד משמעית ואולי כל התשובות נכונות …

מה שאהבתי הכי הכי , שהיום אחרי למידה ממושכת אני יודעת לא להלקות את עצמי ולהרגיש שמשהו לא בסדר איתי. אדרבא למדתי לחבק, לנשום ולקבל את המצב הנוכחי ולחכות …

משהו טוב בוודאי מחכה לי בהמתנה..

ולראייה שלפתי קלף והנה המסר שקיבלתי.. [מתוך קלפי שיר , לשחרר ציפורי נפש , ד"ר רוני לנגרמן ]

נייר לבן

תבואי נקייה במחשבה.

בלי מה שהיה או על מה שקרה.

קחי את כל מה שכבר היה ותערבבי עם צבע לבן.

כל מה שמרגיש לך חזק יתבהר לך עם הזמן הלבן.

תבואי עם מרחב לנשימה.

עם כל מילה נאמרת, אל תחזיקי הרפי, נשמי ברוך.

תצאי משם נקייה אוהבת את שהיה.

לנשום לאהוב ולהמתין..

ובינתיים ממשיכה להנות מקריאת ספרים , מצפייה בסדרות טובות ובעיקר מהמשפחה האהובה שלי.

חיבוק ממני.

אירית דאי

אהבתן? אשמח אם תשתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכן:

4 תגובות

  1. יונית צוק הגב

    מאוד חשוב שהתחלת לכתוב, גם כשהכל חסום, זאת הדרך

  2. רויטל חזות הגב

    מקסים, עצירה היא לטובת צמיחה. תודה על הפוסט החשוב

  3. אירית דאי הגב

    תודה יונית כך אעשה..

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן