הרשמו לניוזלטר

הבלוגריות שלנו

ארכיון

"מעשה אבות סימן לבנים" ! ומה עם בנות?

אנו רואים/שומעים על התנהלות כזאת או אחרת של אבותינו/אימותינו במהלך ההיסטוריה וכיצד הלכה למעשה זה משפיע עלינו- הילדים, לטוב או חלילה לרע. ישנם המון סיפורים על ילדים שמציאות חייהם הובילה אותם למקומות קשים ואחרים קמו מתוך החושך לאור גדול. לחלק מהילדים הייתה דמות לחיקוי וחלק ראו בדמיונם את המודל שעיצב אותם.

אני רוצה לספר לכם על אבא שלי האהוב והיקר שהלך לעולמו לפני כמעט 6 שנים לאחר התמודדות עם סרטן הריאה (ולא, הוא לא עישן מעולם) ואיך הוא השפיע עלי ועל מי שאני.

אבא נולד בפרס, בן הזקונים למשפחה בת 5 נפשות, משפחה קשת יום שבאמצעים דלים מאוד קיימו את עצמם. אביו נפטר כשהוא היה עוד תינוק (התחלה קשה..) ואחיו הבכור דויד ז"ל הוא שלקח פיקוד על המשפחה. עוד בימי נעוריו, מכורח המציאות, הוא נאלץ לעזור בפרנסת המשפחה ועסק בין היתר בטוויית שטיחים (זכיתי לקבל אחד במתנה).

לימים התחתן עם אימי שתחייה ונולדו להם 3 ילדים שאיתם עלו ארצה בשנת 1958, הישר לשכונה ד' בבאר שבע עד עצם היום הזה. ושם גם התרחבה המשפחה למשפחה ברוכת ילדים ברוך ה'..
אבא שפרנסת המשפחה הייתה תמיד לנגד עיניו החל לעבוד בסולל בונה כטייח ובעצם עד שיצא לפנסיה. עשה ימים כלילות לדאוג לנו לחיות בכבוד ובצניעות.

הדאגה שלו באה לידי ביטוי לא רק בפרנסה, אלא גם בהנחלת הערכים ובדרך ארץ, היה לו חשוב שנלמד, שנכבד את הבריות, שנשמור על מוסר, צניעות, נתינה וקבלת האחר.

אמא מספרת שכשהגיעו לארץ ועדיין לא היה מבנה מסודר שיוכלו להתפלל בו, הזמין אבא את אנשי השכונה לערוך את התפילות אצלם בבית (גודל הבית 40 מ"ר..) כך היה אבא חלילה מלפספס את התפילה. עם השנים ב10 אצבעות ובעזרת אנשים טובים הוקם בית כנסת מפואר על שם "מרדכי הצדיק" שאבי שימש כגבאי ושליח ציבור כמעט עד יומו האחרון.
אבא הקפיד מאוד על התפילה (גם כשחלה ונאלץ לשבת על כיסא גלגלים), היה משקים לפתוח את שערי בית הכנסת וכך גם בשעת מנחה וערבית. הוא דאג לכל הפרטים, קטנים כגדולים, ועשה זאת במסירות אין קץ גם כשהיו אנשים שהקשו עליו ולצעירנו היו גם היו.

אבא היה איש צנוע, מלא חסד ונתינה, עניו ומלא שמחת חיים. היו לו הברקות שנונות שלא היו מביישות שום תסריטאי, בעל קול פעמונים שרבים מבאי בית הכנסת מזכירים לנו בהזדמנויות שונות. אמא שתחייה מתגעגעת ותמיד בקול חנוק מזכירה זאת, איך הוא קרא ושר כל כך יפה. כאב את כאבם של אחרים ותמיד תמיד דאג שלכולנו יהיה טוב. גם בימיו האחרונים כשראה אותנו מסביבו ביקש שלא נטריח את עצמינו, שלא נתעייף ונשמור כוחות(וכמה הוא התאמץ עבורנו אלוקים יודע) .

אז כן, מעשה אבות סימן לבנים ולגמרי גם לבנות!

אבא היה חבר טוב שלי ,הוא עזר לי המון. תקשרנו פעמים רבות בלי מילים עם המון כבוד והערכה ועל כך אני מודה לו יום יום .

אישית אני משתמשת בהמון מהדברים שאבי האהוב הנחיל לי ומשתדלת לזכור תמיד! לעשות בצניעות, בחסד ובענווה.
הלוואי שנזכה שמעשינו הטובים יובילו את הדורות הבאים באותו אופן שאבותינו העבירו לנו.
אוהבת ומתגעגעת אליך המון יחזקאל פרנג'י- אבא יקר ואהוב!

ת.נ.צ.ב.ה.

אהבתן? אשמח אם תשתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכן:

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן