"איך אני יכולה לאהוב את עצמי?"
השאלה שאתן שואלות הכי הרבה!

אם את נמצאת במקום שקשה לך עם עצמך.
קשה לך לקבל את הקיים.
קשה לך להסתכל במראה ולאהוב את מה שאת רואה.
קשה לך לפרגן לעצמך.
קשה לך לחבק את ה"פגמים" שלך.

את צריכה לעבור תהליך!
את צריכה לעבור עם עצמך משהו שאף אחת אחרת לא יכולה לעבור.
רק את יודעת מה עברת מבחינה נפשית.
רק את יודעת מה הגוף הזה מעניק לך.
רק את יודעת מה הגוף העניק לך עד עכשיו.
רק את יודעת מי את באמת.
ולא משנה מי יגיד לך, מה יגידו לך, זה רק שלך!

חשבתי הרבה מה לכתוב לכן לגבי הנושא הזה, והשאלה הזאת בפרט.
אם להודות על האמת? לכתוב את זה בבלוג זה מאד מורכב וארוך, וגם לא כל כך יעיל.
אבל, אני יכולה לגרום לך לראות את עצמך, רק אותך, כמו שאת!

אני, כמו שאני!

החלטתי לכתוב על הנושא מנקודת המבט שלי, השינוי הקטן שאני עשיתי בתחילת הדרך לקבלה העצמית. מי מכן שעוקבת אדוקה וקבועה יודעת שעברתי דיכאון אחרי לידה, לימים הבנתי שהדיכאון לא חלף אחרי חודש, הדיכאון נמשך שנתיים וחצי. מהיום בו הגדולה שלי נולדה הפכתי לדניאל אחרת, עד לידתה של הקטנה שלי.
במשך שנתיים וחצי הייתי מסתתרת מאנשים, נמנעת ממפגשים חברתיים, נמנעת מאירועים, נמנעת מכל דבר שיחשוף אותי ואת הגוף שלי לעיני יותר מדי אנשים. הייתי בטוחה שכולם מסתכלים רק עלי.

מאישה שאהבה את עצמה, הייתה מלאה בביטחון, אוהבת להתלבש ולהשקיע בעצמה, מצאתי את עצמי מתנצלת על איך שאני נראית, הפכתי לאישה ממורמרת וחסרת ביטחון. כל הערה שקיבלתי מבחוץ שרפה לי את הנשמה, גרמה לי להתכנס בתוך עצמי יותר ויותר.

מה לא ניסיתי, מדבקות הרזיה, דיאטות רעב, שומרי משקל, חלי ממן, ניקוי רעלים, מאמנים, דיאטנית, והכל? למען המטרה המקודשת= להיות רזה.
הייתי בטוחה שאני הדפוקה, זאת שלא מצליחה לרדת במשקל, זאת שנכשלה במשהו שעל פניו פשוט: לסתום את הפה. גרמתי לעצמי לשנוא את עצמי ולראות את עצמי דרך עיניים ביקורתיות שרואות רק רע. וכל ההתעסקות והמרמור גרמו לי לאכול עוד מתוך צורך רגשי נטו!

לא הייתי מודעת שהבעיה נמצאת אצלי, בפנים, בנשמה.
ואז, הגיעה נקודת המפנה, התחלתי להתאמן (כן כן, כושר, למי שהייתה אנטי כושר). כמובן שלא ידעתי שזה מה שיגרום לי להבין את החיים אחרת. משהו באימונים של אותו מאמן גרמו לי לאהוב את הכושר, וחיברו בין הנפש לגוף שלי.

הסיפור שלי כל כך ארוך ומורכב, ובטוח שאכתוב עליו עוד הרבה (זאת רק ההתחלה). אצלי ספציפית, האימונים גרמו לי להעריך את הגוף מחדש, להבין שהוא מסוגל. מעבר לכושר ולתחושה טובה, זה הקל עלי את חיי היום יום. הבנתי שהגודל והנראות הם לא פקטור, אלה מה שבפנים.

אז מה אתן יכולות לקחת מהסיפור שלי?
קודם כל להעריך את עצמכן יותר! להודות על הטוב והרע.
תציבו לעצמכן אתגרים, לא בהכרח שקשורים לכושר, כל אתגר אישי, גם אם זה נראה בלתי אפשרי, אם את חדורת מטרה את תצליחי!  אין דבר כזה לא יכולה, יש דבר כזה לא רוצה. הכל תלוי בך!
ברגע שתציבי לעצמך מטרות ותגיעי אליהן, תוכלי לאהוב את עצמך קצת יותר.  ההצלחות שלך יגרמו לך להעריך את עצמך. את צריכה לתרגל הכלה וללמוד לנער מעליך ביקורת עצמית!

וטיפ נוסף שיכול לעזור לך בתהליך? לנטרל רעשי רקע!  לשמוע רק את עצמך!
נכון, זה קשה, אבל אפשרי!

אם את רוצה לעבור יחד איתי תהליך מלא שיגרום לך לראות את עצמך קצת יותר, לצלול לתוך הנפש ולקלף את הקליפות. אני יכולה לשנות לך את התפיסה, לגרום לך באמת לאהוב את עצמך, אני כאן בשבילך.
מחכה לך עם סדנא במסלול אישי אחת על אחת, אינטימי, מכיל ומחבק.
לקבוצות העצמה לדימוי הגוף של עד 5 נשים יש לפנות אלי במרוכז.

אוהבת, דניאל.

מזמינה אותך לעקוב אחרי באינסטגרם
גם בפייסבוק נחמד איתי 🙂

בנוסף יש את האתר הרשמי שלי, לכניסה לחצי כאן

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן