הרשמו לניוזלטר

הבלוגריות שלנו

ארכיון

כשרוחות חדשות נושבות…

עם בוא הסתיו והרוחות הנושבות איתו יש תחושה של התכנסות פנימה,אל תוך השקט הפנימי. האמנם ?או שמא זה השקט שלפני הסערה?

האויר, הצבעים, הריחות, האוירה… הכל משנה צורה.

בסתיו אנו חוגגים את חג הסוכות , בונים סוכה מתאמצים שתהייה יפה ונוחה ומחכים בציפייה לשבת בתוכה ולהנות מיופייה. יוצאים ממקום הקבע -הבית למקום ארעי -הסוכה. מה זה אומר עלינו ? איך השינוי הזה משפיע עלינו?

טבעו של האדם לחפש תמיד הגנה, הגנה מפני השמש, הגשם הרוחות והקור. הגנה מפני אנשים, בעלי חיים, מחלות . הגנה מפני שמועות לא טובות, מפני החלטות כאלה ואחרות, הגנה מפני שינויים . השינוי ממה שאנו מכירים כל כך טוב, למשהו חדש [גם אם הוא זמני] מכניס אותנו למתח והמתח מביא איתו צורך בהגנה .

על מה אנחנו מגנים?

מה יקרה אם לא נגן ונישאר חשופים?

האם הרוחות הנושבות יעיפו את "הסכך" ? את הדפנות?

או שהן פשוט ילטפו וישמיעו רחש קל של עלים ובדים מתנופפים?

אם בסתיו עסקינן ובתחילתה של תקופה חדשה כשרוחות חדשות נושבות, מדוע לא ננער את הישן ונכניס משהו חדש ומרענן לתוך בית הקבע שלנו , נשחרר את מה שגרם לנו בחירוף נפש צורך בהגנה ונחבק את מה שהרוח מביאה. ואז, גם אם נתכנס פנימה אל תוך השקט הפנימי לא נצטרך את ההגנה מפני….

כי השקט יהיה מאוד שקט.!

מאחלת לכם ולי שההגנה היחידה שנצטרך שתעטוף ותחבק אותנו- תהייה של אור ואהבה.

מועדים לשמחה ולששון.

באהבה,

אירית דאי.

אהבתן? אשמח אם תשתפו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on google
Share on linkedin
Share on email
Share on whatsapp
Share on print

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכן:

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן