הרשמו לניוזלטר

הבלוגריות שלנו

ארכיון

זרעים של תקווה .

טו בשבט חג האילנות כבר מאחורינו ואולי הוא מבשר יותר מכל תקווה וציפיה למשהו חדש ,איזשהי התעוררות.. צמיחה של ניצן שיבצבץ לו מתוך החושך אל האור הגדול.

ואולי לא?

מי מאיתנו לא מרגיש,רואה את החושך שמכהה את שאר החושים ולא רק את חוש הראיה? מי מאיתנו לא מחכה שאור גדול יפרוץ כמו עמוד האש שהלך לפני המחנה ויאיר את החושך עד כדי סינוור?

ואולי לא?

מי מאיתנו לא חווה תיסכול והרגשת החמצה בשנה הקשה הזאת , כשהכל מסביב התבלבל והסגר הדוק או רפוי היה חלק מהיום יום שלנו ?

ואולי לא?

באחת מהתשובות שנתן הרבי מילובביץ לשאלה שנשאל אמר :" זריעה של חיטה למשל מפיקה תוצאות מהירות. הנוטע עץ ,לעומת זאת מוכרח להמתין זמן מה לפני שיראה את פירות עמלו"

אז אולי במקום תסכול, כעס, תחושת החמצה, ושלל מרעין בישין נמתין בסבלנות [על אף הקושי] ונראה איך פרי עמלינו נובט מתוך החושך אל האור הגדול?

"הזורעים בדמעה ברינה יקצרו "

מאחלת לכולנו שנצליח לראות את פירות עמלינו וליהנות מהם !

אהבתן? אשמח אם תשתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכן:

6 תגובות

  1. איילה הגב

    אלופה. מכאן רק צמיחה!

  2. אסנת שטרית הגב

    אין ספק שסבלנות וסובלנות מובילים לצמיחה מחודשת
    נהנתי לקרוא

  3. סיגלית שושן הגב

    אירית יקרה , פוסט מעורר השראה ותקווה. כמה חשוב בימינו. תודה על החיוך שהעלית לי

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן