הרשמו לניוזלטר

הבלוגריות שלנו

ארכיון

ההערות שגורמות לילדים שלכן להפרעות אכילה!

לפני שאני מתחילה אני רוצה להבהיר נקודה מסוימת לגבי הבלוג האחרון שכתבתי.
נכון, השתמשתי בכותרת מאוד "בוטה", ויכול להיות שהיא הטעתה אתכן. אבל, חלק מכן פספסו את הנקודה.
הנקודה לא הייתה ״להרים״ לשמנות, אני יודעת בדיוק מי אני ומה אני שווה, הנקודה הייתה לנרמל את מודל היופי. מודל היופי שקיים בתרבות שלנו הוא מודל שרק 2% מכלל הנשים בעולם מגיעות אליו.

כל זה מגיע בעקבות ההשפעות החיצוניות.
בנוסף ממליצה לכן לצפות בסרט של פאולה רוזנברג ששודר בערוץ 12, אם צפית זכית!
חשוב לציין שכל מה שאני כותבת במסגרת סדרת הבלוגים שלי על דימוי גוף חיובי הוא מנקודת המבט שלי.
בקשה אחרונה לפני שאני מתחילה: תפיצי את הבלוג הזה לסובבים אותך (פליז!!!)
(הבלוג נכתב בלשון נקבה אך פונה לשני המינים)

אז איך פותחים נושא כל כך רגיש?

זה נושא שבונה את האישיות!
זה תחום מאד מסוכן!
זה נוגע בנפש שלנו ופוצע אותנו לעד!
אנחנו לא שוכחות, אנחנו זוכרות!
אנחנו מקבלות הערות לא צפויות מאנשים הכי קרובים ועד לכאלה שלא מכירים בכלל.

אני בת 4

״חבל, את כל כך יפה.״
״אבל יש לך פנים יפות.״
״מה קרה לך ככה השמנת?״
״נו, את בהריון?״
״אם היית יורדת קצת…״
״אולי מספיק?״
״למה את צריכה את זה?״
״לא צריך, זה משמין!״
״איזה יפה רזית.״
״תכסי לא יפה ככה.״
״לא חבל עליך.״
״דייי, תניחי את זה.״
״אולי תוותרי?״
״זה לא בשבילך.״
״נו מספיק תראה איזה בטן יש לך״
"הכל אותו טעם"

אלה מעט מההערות שאנחנו מקבלים מהסביבה שלנו.
הערות שליקטתי מכמה נשים, ילדים, גברים והערות שקיבלתי בעצמי במהלך החיים.
הערות שנאמרות באינטימיות, או בפומבי.
הערות שמתרסקות לנו את הנפש!

ההערות האלה, הן ההערות שגורמות לילדים שלכן להפרעות אכילה!

כן! זה קשה לקריאה!
ידעת שאחרי כל הערה כזאת, אותו ילד/ אדם צריך אוכל מנחם? אחרי כל הערה כזאת תדעו, שהם ילכו ויאכלו יותר! ובעיקר, לא יעצרו את האכילה של אותו רגע.
ככל שמונעים ממישהו משהו, הוא ירצה אותו יותר.
ידעת שככל שתעשי יותר דיאטות תשמיני יותר?
כן, זה מוכחת מדעית!
גם אם נרד 20-30 קילו, נשמור על זה שנה שנתיים, חמש ושש, רק 1.5% ישמרו על זה לאורך כל החיים. והשאר? עולים חזרה.
עולים ויורדים, כל החיים נלחמים, כל החיים מתוסכלים.

אז רגע, בואו נעצור!
אם כל זה לא עוזר, אולי ננסה להבין מאיפה זה מגיע. למה תמיד חוזרים אחורה? מאיפה מגיע הצורך לאוכל כשאנחנו לא רעבים?

אנחנו לא צריכים הערות ולא זקוקים שתעדכנו אותנו לגבי המצב הפיזי שלנו.
כל אדם שמשמין או מרזה יודע בדיוק איפה הוא עומד.
אני כילדה בגן קיבלתי הערות מהגננת, קיבלתי הערות מהמורה, קיבלתי הערות מהמפקד, קיבלתי הערות מאנשים שאני בכלל לא מכירה. וההערות הכי פוגעות? קיבלתי מהמשפחה שלי המצומצמת, בשולחן שבת, או סתם בחופשה עם החברים.

״דניאל מספיק, הגזמת״- ואם אני לא מרגישה שבעה? אבל בא לי עוד ביס שתיים! מה יקרה?

״ דניאל למה את צריכה את זה?״ – אבל אני כרגע מרגישה שאני צריכה את זה, כמו שאתה צריך את זה!

״מה את בהריון?״ – לא, סתם בתקופה שהשמנתי מהסיבות שלי! ואולי כן? מזה עניינך?

״ואי, איך את ככה ואחיות שלך כאלה רזות?״- אחיות שלי מושלמות, ואני? אני מושלמת ככה! ככה אני מיוחדת יותר!

״ואי מה יש לך בבטן תאומים?״- זאת הערה שקיבלתי בהריון של מיי ממישהי שבכלל לא הכרתי ונתקלה בי בארוע. לא! אין לי תאומים! אבל היה לי ריבוי מיי שפיר, ומזה בכלל ענייך????

״תראי אותה איזה עגלגלה״ – הערה מהגננת כשניסיתי לשחק במשחק שדרש גמישות ולא כל כך הצלחתי בו… כן, כבר בגיל 5 הבנתי שהתגובות הללו מבדילות אותי מהשאר.

אני בת 8

אז מספיק! די!
אף פעם אין לדעת מה הוביל את אותו אדם להשמין, לרוב זה רגשי, לרוב זה בגלל שהוא עובר משהו! ולכן אין את הזכות לשפוט ולהעביר ביקורת!!!
אתן רק מזיקות לו!
אם היה מפריע לאותו אדם שאתן מעבירות עליו ביקורת, הוא היה עושה עם זה משהו. אולי מפריע לו והוא לא מסוגל להתמודד עם זה? קשה לו כרגע לאסוף את עצמו לתהליך?
ברגע שמישהו מחליט שהוא רוצה לעשות שינוי הוא יעשה, אבל זה צריך לבוא ממנו!

ומזה עושה לנפש של ילדים? תסביכים לכל החיים!

כילדה שהתחילה דיאטות מגיל 6, הייתי בטוחה שמשהו בי פגום, עוד לפני, ידעתי שאני שונה מהשאר. למה? כי דאגו להעיר לי, דאגו להגיד לי שאני לא בסדר, דאגו ״לשמור״ עלי. אבל לא הבינו שהם עושים בדיוק ההפך!
אז כן, ילדה צריכה שירימו לה, שיעצימו את הנקודות שבאמת טובות בה! כל ילדה צריכה להרגיש שהיא שווה! בדיוק כמו ילדה מתולתלת, בלונדינית או נמוכה.
כל אחת והגוף שלה , כל אחת והגנטיקה שלה, כל אחת ומבנה הגוף שלה, וזה בסדר להראות בדיוק ככה, זה מה שמייחד אותה.

למזלי, למרות טעויות אין ספור שההורים שלי עשו מתוך דאגה ואהבה, הם העצימו אותי בדרכים אחרות.
תמיד הייתי בטוחה שאני הכי יפה בגן, בבית הספר! בכל גיל!
תמיד ידעתי שאני מסוגלת להשיג הכל! כל מה שאני רוצה השגתי!
מעולם לא נתתי למשקל מקום שיבדיל אותי. תמיד היה חשוב לי להוכיח שאין למשקל ״משקל״ בחיים שלי! וככה היה!
המשקל לא הפריע לי בחיי החברה,
לא הפריע לי בכל זוגיות שרציתי והייתי,
לא הפריע לי להגיע להישגים ויעדים שהצבתי לעצמי.
עם כל הביטחון העצמי שיש לי, והיה לי, תמיד ידעתי בפנים שמשהו לא תקין, תמיד ניסיתי לשנות את החיצוני, שהיה ברור לי מאליו שהוא לא בסדר.
ניסיתי להוכיח שהוא לא משפיע אבל בפנים. בפנים הכל היה אחרת!

אני בת 21

נכון, זה בסדר גם לרצות לשנות, אבל הפעם אני משנה את התפיסה שלי! ועל זה ארחיב בבלוג הבא!

אשמח שתשלחו לי בנושא את שעל ליבכן. אשמח לשמוע על הערות שקיבלתן, אשמח לשמוע מזה עורר בכן.
שלכן דניאל.

אהבתן? אשמח אם תשתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכן:

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן