הרשמו לניוזלטר

הבלוגריות שלנו

ארכיון

גיל המעבר – לאן ומהיכן ?

 

הימים חולפים

עממי
מילים: יעקב כהן
לחן: עממי

הימים חולפים, שנה עוברת
הימים חולפים, שנה עוברת
אבל המנגינה, אבל המנגינה
אבל המנגינה
לעולם נשארת.

האמנם?

כל חיינו משלב הלידה ועד המוות אנו עסוקים במעברים.

מעבר בתעלת הלידה ,מעבר משכיבה לזחילה, לישיבה, הליכה. מעבר מינקות לילדות, מנערות לבגרות. מעבר מרווקות להורות, מהורות לסבתאות, לזיקנה ועוד..

יש מעברים שנכפים עלינו ויש כאלה מבחירה,יש מעברים משמחים ואחרים פחות. ישנם קשים ומאתגרים ויש קלילים ופשוטים.

בכל אחד מהמעברים אנו משאירים  מאחור חלקים פחות חשובים,וזה מאפשר לנו להמשיך הלאה עם מה שבאמת חשוב ומקדם. היכולת הזאת לוותר על חלקים מסוימים שכבר לא מועילים לנו ולאסוף בדרך אחרים,מלאים באנרגיה חדשה, והיא זאת השומרת עלינו בכל אותם המעברים, קלים כקשים.

גיל המעבר טומן בחובו המון אתגרים,פיזיולוגים, נפשיים, חברתיים ובכלל..

גלי חום, יובש,דכדוך, כאבים ,עייפות, שינוי במצבי הרוח,עצבנות, לחץ דם, [ כל אחת ואחד יכולים להוסיף לרשימה עוד ועוד]. ההזדהות עם המצבים הנלווים בגיל המעבר נותנת כוח והבנה שאת לא לבד. שאפשר לשוחח בגלוי כי כולנו באותה הסירה,גם אם הים סוער והגלים חזקים.

 

אז מה אומרות? לא חשוב הגיל העיקר התרגיל?

אישית אני חושבת שלתרגל: אכפתיות ,אמפתיה, אהבה, שמחה,הכלה, העצמה,יושרה…

וכן -גם תרגילים גופניים ואוכל מהנה ומיים וצחוק עד השמיים יעזרו לנו לעבור בשלום את הגיל המאתגר ולהנות ביג טיים מהחכמה והניסיון שלנו כמעט בהכל.

יש מעבורת  שיוצאת כעת למקום לא ידוע , מי מצטרפת אלי?מה יכול להיות !? מקסימום נהנה…!

באהבה ממני.

אהבתן? אשמח אם תשתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכן:

4 תגובות

  1. איילה הגב

    אירית
    כמו תמיד נושאים לעניין. אני עדיין צריכה להפנים המעברים הנוגעים אליי ובתקווה לצלוח אותם בשלום. עם תמיכה ואהבה כשלך בטוח נצליח.
    איילה

  2. סיגלית שושן הגב

    אני מצטרפת ☝️ שמחת חיים ואוכל טוב – מתאים!
    מקסים!!!

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן