הרשמו לניוזלטר

הבלוגריות שלנו

ארכיון

איך הבנתי מה אני רוצה ממך הכי קרוב לגיל ארבעים?

אמרו ארבעים לבינה… וואלה צדקו

לא באמת התכוונתי שתהיה כזאת רשימה פורמלית, אבל מתוך שנים של בירור וזיקוק מה לא, הבנתי מה כן.

תוק תוק…. היי אתה, גיבור גדול… זאת רשימת המכולת שלי:

אתה חייב להיות דפוק לפחות כמוני בדברים מסוימים, לצחוק על עצמך רוב הזמן,

להדליק את הדוד, המזגן ומפזר החום במקלחת ואחרי שעתיים לשכנע את עצמך להתרחץ כי כבר אחת בלילה.

להירדם על הספה עם בגדים ולאיים מראש על מי שינסה להעיר אותך כי הוא חושב שזה לא נוח.

לא לצקצק בשום מחיר

לא להרים גבה אם חתכו אותך בכביש, אולי מקסימום את חצי השפה העליונה בלי מילים.

לדעת להתווכח עם ידע ולא רק עם ידע כללי.

לא לחפש כל הזמן מה לעשות רק כדי לעשות משהו.

לא לבקש ממני להפסיק לצעוק אחרי שהוצאת אותי מדעתי, רק כי ככה לא מנהלים שיחה.

לחלום לרוץ מרתון אבל בלי השעון המעורר בארבע וחצי לפנות בוקר בדרך לקאנטרי.

להבין שאין בושה ונעים מת.

לחמול לבעלי חיים על טעויות שעשו, יכולים להיות גם בני אדם באותה רשימה.

לדון לכף זכות גם את זה שלא היית רוצה להיות שעיר כמוהו אף פעם.

לצפות איתי בכל שידור ספורט כולל טניס עם נאדל שלוש וחצי שעות.

להתאהב באנשים שיש להם חלומות ולתת להם הזדמנות ממה שאתה כבר ניסית.

להוסיף מלח גס על מלפפון ועגבנייה בכריך שאתה הכנת ולחשוב שזה שווה שני כוכבי מישלן לפחות.

להבטיח כל יום שתמרח קרם לטיפול ביובש עד שאתה קולט שאוגוסט וחם מידי בשביל זה.

לשמוע בנהיגה יהורם גאון ולדמיין את עצמך שולט על הקול שלו עם כפתור הווליום, ולהיקרע מצחוק.

לאהוב את אלוהים שלי בלי להוכיח לי שהוא לא נמצא כשצריך אותו.

לחייך בכל פעם שמישהו מציע לך קינוח ולבקש תוספת.

לעוף על עצמך בימים שהחמה זורחת דווקא מהישבן שלך.

ולזאת שאומרת "אין, אין דברים כאלה"
ששש, את עושה מלא רעש.
אני לא רוצה לשמוע אותך.
תובנות של גיל…
ואז הגיע תומר…

עם רשימת המכולת שלו פלוס 100 ק"מ צפונה…

אני תחרותי, זה לא קשור אלייך.

אל תעלבי, נקודה.

אני ביישן, תשתדלי לא להתלהם, תגלי סבלנות.

כשאוהב אותך, תרגישי.

אם קבענו, אגיע בזמן , אם לא תהי קלילה.

אני מכור בהכחשה למשחק מסוים.

במריבות, בבקשה תנסי להיות הבוגרת מבין שנינו.

תהי טוטאלית במה שאת נוגעת.

אל תחסכי עליי מגע, גם אם עברנו בהצלחה את החודשים הראשונים.

אם תתלבטי בקול, אחזיר לך עצה טובה.

תפרגני לי שאני בבילוי עם חברים, זה לא יבוא על חשבונך.

תהי יפיפייה, אבל לא מהסוג שגייס חברת שיפוצים.

עדיף שיהיה לך אייפון, אבל אם לא זה לא מה שישבור אותי.

תצחקי, על הכול, אז אדע בוודאות שאת שפויה לפחות כמוני.

ואם במקרה גם תשתי קפה שחור , אני מוכן לחרוג ממנהגי ואברך
"שהחיינו והגיענו לזמן הזה"
אני רק פותח עוד תיבה

אהבתן? אשמח אם תשתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכן:

2 תגובות

  1. זריהן גילה הגב

    כל כך נכון
    איך אפשר שלא לשנות את זה
    זה יהיה פשע

    • לידיה אביגיל דנילוב הגב

      צודקת!
      נראה לי שאין ברירה והגיע הזמן ליצור שינוי, תודעת התזונה הבריאה וחשיבותה להתפתחות תקינה מחלחלת לכל מקום ומערכת החינוך חייבת להיות חלק מזה!

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן